מהי למידה?

מהי למידה? מפתיע שלשאלה כה פשוטה אין תשובה אחת הרי כולנו יודעים מה היא למידה, לא? בואו נתחכם מעט, האם כלב אשר יודע להחזיר מקל שמושלך הרחק, או יושב עם אמירת המילה "ארצה" עבר תהליך של למידה? התשובה הפשוטה היא כן. אם כך, מה מונע ממנו להמשיך וללמוד דברים נוספים כמו מתימטיקה, פיזיקה או ספרות?
למידה היא תהליך מורכב המתרחש במוח. היא מתבטאת בהיווצרות קשרים חשמליים (מכונים גם נוירוניים) הנוצרים בו. אותם נתיבים עצביים אשר נוצרים מתפקדים כפי שמידע נשמר בדיסק קשיח. להבדיל ממידע אשר נשמר על דיסק ואיננו נמחק הקשרים במוח עשויים להתפוגג. את מה שמתרחש במוח נוכל להמשיל לכבישים חדשים שנוצרים בין מקומות שונים, ככל שהלמידה משמעותית יותר כך הכביש מתרחב והופך לאוטוסטרדה וככל שהוא כביש צר ולא משמעותי כך הוא מתפוגג עם הזמן. תהליך הלמידה למרות שהוא נראה פשוט, נחקר במשך עשרות שנים ולאורך הזמן התפתחו אסכולות שונות הנוגעות למתרחש במוח בעת למידה.

שני תהליכים שונים זה מזה אך קשורים זה לזה אשר מתרחשים במח

1. תהליכים לוגיים שכליים אשר מתבטאים בקשרים עצביים מבוססי חשמל (קשרים נוירוניים).
2. תהליכים רגשיים המשלבים כימיקלים המופרשים מהאמיגדלה שהיא רכיב קטן בגודל של שקד הנמצא במרכז המוח. למשל: כשאנו מתרגשים מופרש אדרנלין, כשאנו שמחים מופרש סרוטונין ועוד.

מחקרים מעידים על כך שלתחושות הלומדים בעת ביצוע פעילות למידה יש השפעה ניכרת על המוטיבציה שלהם ועל ההישגים. מערכת יחסים טובה בין המורה לתלמיד גם היא משפיעה על המחוברות לחומר ועל ההישגים. תחשבו על עצמכם בסיטואציות בהן התחושה שלכם חיובית או נעימה – אתם מחוברים וקשובים יותר.
הפעילות הכימית המתרחשת באמיגדלה והפעילות החשמלית של המוח החושב שלובים זה בזה בעיקר בהיווצרותן של התניות. המוח החושב מעבד את המידע המגיע אליו ובהתאמה מפריש כימיקלים אשר גורמים לנו להרגיש. אמחיש זאת ע"י הדוגמה הבאה: אם נעמוד באמצע היער ופתאום יופיע אריה – המוח החושב מיד יבין שיש בעיה, האמיגדלה תפריש אדרנלין אשר יסייע לנו לרוץ מהר יותר על מנת שנוכל להימלט (לא בכדי ספורטאים משקיעים הרבה בתהליכים רגשיים על מנת לשפר את ביצועיהם). הרגשות הם פרשנות של אירוע עובדתי והן סוביקטיביות לחלוטין, רבים מכירים את המונח "אפרת" – ראשי תיבות של "אירוע – פרשנות – רגש – תגובה". איך כל זה מתקשר ללמידה? לרגשות השפעה רבה עלינו ועל יכולת הזיכרון שלנו. הם מרכיב קדמוני אשר במקורו נועד לשפר את יכולת ההישרדות שלנו באמצעות הכימיקלים המופרשים מהמוח. הזיכרון ארוך הטווח אשר מקושר לרגשות מן העבר מאוחסן באזור האמיגדלה ולמעשה שם עובדות ההתניות אשר מופעלות ע"י הרגשות שלנו. חתול אשר הוסרה ממנו האמיגדלה עשוי שלא לפחד ממכונית מתקרבת ולהידרס. באותה מידה לעולם לא נשכח שאין לגעת באש בוערת כי צרובה בנו ההרגשה הכרוכה בכאב המלווה בכוויה – ארוע בו התרגשתם תזכרו טוב יותר. לרגשות תפקיד חשוב ביותר באחסון המידע, הטמעתו ושליפה מהירה שלו. בהמשך אדבר על הכלים המאפשרים לשלב רגשות בלמידה ועד כמה טכנולוגיה יכולה לסייע בכך (למשל בעת צפייה בסרט מרתק ומעורר רגשות) או במהופך נדון בחסרונותיה למשל בקורס מקוון בו הלומד נמצא בבדידות. טכנולוגיה מאפשרת להעצים רגשות (כמו בקולנוע למשל) אך לא רק. גם ויכוח לוהט מלווה ברגשות בין לומדים בעת למידה בחברותא יכול לתרום לכך. לא בכדי הדת היהודית קידשה במשך שנים למידה מסוג זה. התפלפלות והעמקה לרוב מתרחשים בעת למידה אקטיבית שבה הלומד מבצע פעולה המשלבת מעורבות רגשית להבדיל מלמידה הפסיבית בה מישהו דוחס ללומד את החומר. לומדה ממוחשבת בה הלומד משנן תוכן נלמד היא איננה למידה אקטיבית, ישנה נטייה שגויה לחשוב ששימוש במחשב בלמידה הוא בהכרח חדשני, זה לא תמיד נכון. ככל שהלמידה משמעותית יותר כך הקשרים הנוירונים הניטווים במוח חזקים יותר ויישארו לאורך זמן. אחסון מידע באופן שהוא לא נבנה בתהליך משמעותי הנתיבים העצביים שלו חלשים, והוא יתפוגג מהר יותר ממידע שיש מאחוריו לוגיקה שניתן ליישם אותה בהקשרים אחרים, התעמקות בחומר הנלמד ועיסוק אקטיבי בו מייצרת קשרים נוירונים בעלי עצמה גבוהה יותר.
ישנן מספר תיאוריות העוסקות בלמידה. למידה מתרחשת באופנים שונים בהתאם לתוכן הנלמד, הייצוג שלו ואופן ההעברה. כולנו מסכימים כי ניתן ללמד נושא מסוים בדרכים שונות ולכל דרך היתרונות והחסרונות שלה ולכל לומד מאפייני הלמידה האפקטיביים יותר עבורו. למידה באמצעות חקר היא משמעותית יותר אך צורכת זמן רב יותר, למידה פסיבית בה מורה מכתיב את החומר היא מהירה ו"יעילה" במרכאות כפולות מבחינת קצב ההעברה אך היא פחות משמעותית עבור הלומד. ככל שהלמידה תשלב מידע מבוסס לוגיקה או תבנית, תהיה בה משמעות עבור הלומד והיא תהיה משולבת רגשות – כך תגדל האפקטיביות שלה.