חדשנות היא חלון ההזדמנויות של האקדמיה

חדשנות היא חלון ההזדמנויות של האקדמיה. האקדמיה כיום מבוססת על אוסף של קורסים אשר יחדיו כמצרף הם תואר אקדמי. הקורסים עצמם באופן מסורתי מהותם היא תכנים בתחומי דעת שונים. את הקורסים מעבירים המרצים אשר נחשבים למומחי תוכן ואשר ההוראה אינה חלק מהכשרתם. לחלקם הכשרון הטבעי ללמד, חלקם חסרי כשרון בהוראה אך הם עילוי בתחומם הדיסציפלינרי.

עידן המידע ומיומנויות

בשנים האחרונות בעידן המידע, ניכר כי המיומנויות (המכונות גם מיומנויות המאה ה 21) כדוגמת: כישורי למידה עצמית, חקר, חשיבה ביקורתית ועוד, אותם נדרשים הבוגרים לחייהם המקצועיים הפכו אף הם לערכים מוספים (פרט לתוכן) אותם מקנה המוסד האקדמי. הרי המידע המצוי ברשת: התכנים הרבים, הגישה למחקרים הישר מתוך מכשיר הטלפון מכל מקום ובכל זמן הפכו את המידע לנגיש ללא צורך כמעט בתיווך. יש אינפלציה של מידע וכשיש אינפלציה "ערכו" (במקרה זה) של המידע יורד. ואכן ניתן לאתר כמעט כל חומר ברשת, הסיכוי שלא אמצא ברשת מידע שמרצה מעביר הוא אפסי.

הערך המוסף של מוסדות הלימוד וחשיבות החדשנות

ישנם שלושה נושאים מרכזיים בהם ניתן לייצר ערך במוסד האקדמי פרט להקניית הידע עצמו:

יצירת סדר והבנייה של הידע – בלימוד עצמי קשה מאוד לחבר בין פריטי הידע השונים, משול הדבר לצפייה באמצעות משקפת. כל עוד רואים דרך המשקפת ניתן לראות (ללמוד) פרט מסוים לעומק אך לא להבחין בתמונה המלאה. מרצה טוב יודע לווסת את תהליך הלמידה מן הכלל אל הפרט ולהכווין את הלומד במסע.

הקניית מיומנויות – בשתי מילים: ללמד ללמוד. תם העידן של דיפלומה התלויה במשרד והסתפקות ביום השתלמות פעם בשנה, מי שלא לומד כל הזמן הופך ללא רלוונטי. המונח LLL או Long Life Learning הוא דרך החיים החדשה ולא עוד סיסמה. כ 20% מהזמן אנו לומדים דברים חדשים במהלך העבודה גם אם איננו מודעים לכך. מוסד איכותי ידע להקנות את המיומנות הזאת גם לאלו שאין להם אותה. לא אחת אני שומע את הביטוי "לא כולם בנויים ללמוד בקורס מקוון". מי שלא בנוי ללמוד לבד – הוא יהיה ה"בינוני" הזה במקום העבודה שלא יגיע לשום מקום. למידה עצמית היא מיומנות חשובה ביותר למיצוי כשרון והצלחה בחיים.

חשיבה חדשנית – הוראה ללא זיקה לחדשנות היא הוראה ביהביוריסטית שאיננה רלוונטית לצורכי השוק הנוכחי. אנסה להמחיש זאת באמצעות המהפכות בתולדות האנושות:

החקלאית – בה מי שידע ליצר הרבה אוכל היה ה"חזק" שהיניע את הכלכלה ושלט בה.
התעשייתית – המדינות המתועשות הן אלו שהפכו לחזקות ולשולטות בנכסים ובהון
האנרגיה – תקופה קצרה בה בעלי מקורות האנרגיה שלטו בכלכלה העולמית.
המידע – בעלי הידע הם אלו שפיתחו מוצרים חדשים, יצרו תעשייה חזקה ושלטו בכלכלה העולמית.
מהפיכת החדשנות – מרגע שהמידע הפך להיות נגיש בכל מקום גם הוא איבד את הכתר, שכן הוא הפך לנחלת הכלל. המלך כעת הוא ה"חדשן", זה שיודע לקחת את המידע ולייצר ממנו חדש, אליכמאות המידע. חדשנות היא הסיבה היחידה להישרדותה הכלכלית של מדינת ישראל במשבר הכלכלה העולמי האחרון. ללא המידע הרב והזמינות שלו היה קשה לייצר חדשנות, אך מרגע שהמידע קיים בכל מקום הוא כבר איננו בעל ערך בעצמו, אלא משהו חדשני שניתן לעשות ממנו. קישור לסרטון שלי העוסק בחדשנות בהוראה.

חלון ההזדמנויות של האקדמיה

אם האקדמיה תשכיל לייצר ערכים אשר יתבססו על שלושת עקרונות אלו היא תישאר רלוונטית גם בעידן המידע. על מנת לעשות זאת יש להכשיר את המרצים לחשיבה הזאת, להבנות תכניות לימודים מבוססות על עקרונות אלו ולשמר את הקשר עם הבוגרים לאורך הקריירה שלהם. שימור הקשר הוא על בסיס של רלוונטיות דיסציפלינרית, הסמכות מקצועיות מותאמות לצורכי השוק המשתנים, הצעת תוארי  Micro master בהתאם לדיציפלינות השונות וחיבור לפרקטלים של המציאות המשתנה. מדובר במהפיכה של ממש בדרכי ההוראה, בהבניית תכניות הלימודים ובעיקר בכל הנוגע למיומנויות הוראה החדשות שצריכות להגיע למרצים שהם אלו אשר באים במגע עם הסטודנטים במוסדות השונים.